תוכנית ציבורית, "בלבול: העבדות העדינה". ברימינגהם (אנגליה), 09/07/82 בן אדם צריך להבין שהזמנים המודרניים הם זמנים של בלבול. אתה לא יודע מה אתה רוצה. אתה לא יודע מה אתה רוצה לשאול. אתה לא יודע אם מה שאתה עושה זה נכון או לא נכון. אמנם, הבלבול הוא הכרחי. ללא בלבול אנחנו לא נואשים. ללא ייאוש אנחנו לא מחפשים את האמת. אבל הבלבול מתגלה רק כאשר הבנאדם מגיע לאזור מסויים של מודעות. או למידה של מודעות, ניתן לומר. למשל בשלב שמשה הגיע לעולם, הייאוש היה שונה, כך שהם רצו לצאת מעבדות. זה היה סגנון שונה של הבנה שהיה להם כיצד לארגן את החברה על דפוס מסויים כדי להשיג את מירב היעילות מאותה חברה וזה היה מקרה חירום… זה היה ממש עמדה של גע ולך בשביל היהודים באותה העת. זה קרה במדינות רבות, בדורות רבים שהם הגיעו למצב שבו הרגישו מאוד מיואשים. העבדות של האדם הייתה מאוד ברורה באותה תקופה. אבל לפני כן, האנשים לא הרגישו רע לבי העבדות. הם קיבלו את זה. הם לקחו את זה כמובן מאליו ,ואז הגיע הזמן שהם הרגישו "זוהי עבדות, אנחנו לא רוצים יותר ממנה." והגיע מנהיג. ואותו מנהיג פתר את זה בשבילם. כיום, בזמנים המודרניים, יש לנו סוג עדין מאוד של עבדות… שאוכל אותנו בכל יום. שהוא כל כך הורס עצמית ואנחנו אפילו לא מודעים לזה. ואנחנו נהרסים, ההרס הזה עובד בדרכים רבות כל כך שאם אנחנו לא ממש נעורר את עצמינו לאמת, קיימת אפשרות שלא ישאר דבר מהבריאה הזאת. ישנם אנשים שמעבירים הרצאות גדולות, פגשתי אנשים גדולים מהאומות המאוחדות ומכל אותם סוכנויות ענקיות, הם מדברים Read More …