תוכנית ציבורית, "בלבול: העבדות העדינה"

(England)

1982-07-09 Public Program, Birmingham, UK, DP, 53' Download subtitles: BG,CS,DE,EL,EN,ES,FI,FR,IT,IW,LT,NL,PL,PT,RU,TR,UKView subtitles: Add subtitles:
Download video (standard quality): Download video (full quality): View and download on Vimeo: View on Youku: Transcribe/Translate oTranscribe


תוכנית ציבורית, "בלבול: העבדות העדינה". ברימינגהם (אנגליה), 09/07/82

בן אדם צריך להבין שהזמנים המודרניים הם זמנים של בלבול. אתה לא יודע מה אתה רוצה. אתה לא יודע מה אתה רוצה לשאול. אתה לא יודע אם מה שאתה עושה זה נכון או לא נכון. אמנם, הבלבול הוא הכרחי. ללא בלבול אנחנו לא נואשים. ללא ייאוש אנחנו לא מחפשים את האמת. אבל הבלבול מתגלה
רק כאשר הבנאדם מגיע לאזור מסויים של מודעות. או למידה של מודעות, ניתן לומר. למשל בשלב שמשה הגיע לעולם, הייאוש היה שונה, כך שהם רצו לצאת מעבדות. זה היה סגנון שונה של הבנה שהיה להם כיצד לארגן את החברה על דפוס מסויים כדי להשיג את מירב היעילות מאותה חברה וזה היה
מקרה חירום… זה היה ממש עמדה של גע ולך בשביל היהודים באותה העת. זה קרה במדינות רבות, בדורות רבים שהם הגיעו למצב שבו הרגישו מאוד מיואשים. העבדות של האדם הייתה מאוד ברורה באותה תקופה. אבל לפני כן,
האנשים לא הרגישו רע לבי העבדות. הם קיבלו את זה. הם לקחו את זה כמובן מאליו ,ואז הגיע הזמן שהם הרגישו "זוהי עבדות, אנחנו לא רוצים יותר ממנה." והגיע מנהיג. ואותו מנהיג פתר את זה בשבילם. כיום, בזמנים המודרניים, יש לנו סוג עדין מאוד של עבדות… שאוכל אותנו בכל יום.
שהוא כל כך הורס עצמית ואנחנו אפילו לא מודעים לזה. ואנחנו נהרסים, ההרס הזה עובד בדרכים רבות כל כך שאם אנחנו לא ממש נעורר את עצמינו לאמת, קיימת אפשרות שלא ישאר דבר מהבריאה הזאת. ישנם אנשים שמעבירים הרצאות גדולות, פגשתי אנשים גדולים מהאומות המאוחדות ומכל אותם
סוכנויות ענקיות, הם מדברים על ההשמדה המתקרבת, ההלם של העתיד, זה הולך לקרות, הספר ההוא, ספרים גדולים. הם דנים, נמצאים ברחוב ודנים. יושבים בפאב ודנים. הם במסיבה והם דנים אבל הם לא מבינים, מה זה אומר. ההשמדה הזאת זה סוג של חורבן שמעולם לא התרחש לפני כן.
בגלל שזה חורבן שיגיע מבפנים ולא מבחוץ. הגענו לעומק מסויים במודעות שלנו, ואם אנחנו לא ניגע באותו מקור של המחיה שלנו, החורבן הזה יתרחש. עכשיו, להרבה אנשים זה או "עזבו אתכם, שכחו מזה, אנחנו עוד נראה לגבי זה" אחרים בעלי דעה של "בסדר, שכחו מזה. מה חורבן? בסדר, לא משנה. נראה את זה מחר" וחלק מהם, ראיתי
יושבים ומחכים "אוי אלוהים! תודה לאל שיש חורבן וכל זה נגמר! אנחנו לא צריכים להדאיג את הראש שלנו, תודה לאל שיש חורבן מובטח". איזו גישה שהבנאדם לא ינקוט, עליו להבין שאלו דברים מאוד רציניים, הבריאה הגיעה לצמיחה המקסימאלית שלה כעת. הצמיחה באה לידי ביטוי כבני אדם.
אותם בני האדם, הם השחקנים על הבמה. כל הטבע מתגלם, זו התרחשות חדשה עכשיו, הדבר היחיד שצריך לקרות איתכם הוא שאתם צריכים להתחבר עם אלוהים.
אתם צריכים להיות מחוברים להכל, לשלם. אתם צריכים לדעת את המשמעות של עצמכם, לדעת את המטרה שלכם. אם זה יכול לקרות לכם, אז אתם נמצאים בעולם האחר. אתם עשויים בשביל זה. נוצרתם כבני אדם עם מטרה. אנחנו צריכים לחשוב, כל המדענים צריכים לשאול לפחות פעם אחת את השאלה
"מדוע? למה נוצרנו כבני אדם מרמה של בעלי חיים? למה הגענו לשלב הזה, מה הסיבה?" זו שאלה שנמצאת בתת מודע של כל מחפש אמת כיום. לכן יש לנו כלכך הרבה מחפשים בעולם וכל אותם מחפשים פשוט מנסים לגלות, למה אנחנו כאן. חלקם לפעמים מוצאים את התשובה באיזשהו סוג של רווחה
חומרית. למשל השביתות בימינו… מסילות ברזל. ובכן, זה נקודת מבט מאוד צרה על כל העניין, תפיסה צרה מאוד. אתה רוצה יותר שכר? בבקשה קבל אותו. ואז מה. אלה שמדברים על קומוניזם, הייתי במוסקבה, אני חוזרת לשם שוב. אם שואלים אותם הם אומרים "אה, שמחה אין לנו עדיין." אני לא נגד
קומוניזם או נגד דמוקרטיה. שני הדברים פשוט בדיחות בעיני. גם אתם לא קומוניסטים או דמוקרטים. רק לאחר ההגשמה העצמית תוכלו להיות שניהם בו זמנית. בגלל שאין לכם כוחות להיות קפיטליסטי או דמוקרטי.
אין לך כח להצביע. אתם לא יודעים שום דבר על עצמכם, למה אתם מצביעים? אתם לא יכולים לראות, אלא אם כן ולפני שיהיה אור. אלא אם כן ולפני שלא נוכל לראות, איך אנחנו הולכים להצביע? לדוגמה, אנחנו נצביע לבן אדם, בשביל מה? "הו! הוא איש נחמד מאוד" בסדר. מה כלכך נחמד בו? איך אתם
יודעים שהוא אדם נחמד? איך אתם יודעים שהוא לא יהיה אדם רע? האם תוכלו לומר שהיום מי שנראה אדם נחמד, נחמד מאוד לא יפזר עקרבים או נחשים בכל הסביבה?
אחד שנראה בעל אישיות טובה, יכול להתברר כאדם נוראי. אין דרך מוחלטת לשפוט מישהו. אז איך נוכל להצביע לאחד מהם? אם אתם חושבים שאתם יודעים כיצד לשפוט, אז לדעתי עליכם עוד ללמוד. כיוון שעד שלא תעשו המון טעויות, אתם לא תודו ש "אני לא יודע", זו הנקודה. ברגע שתגיעו לשלב הזה של
לומר "אני לא יודע. אני טוען שזה בנאדם נחמד, אבל אני לא יכול להגיד, אני לא בטוח לגבי הבחור הזה". זו הנקודה שאליה אתם מגיעים כאשר אתם לא בטוחים לגבי זה. אז אתם רוצים לדעת בוודאות, האם דבר מסויים הוא דבר אמת וכנה. התחושה שלנו לגבי כנות והכל היא כלכך שטחית, כלכך שטחית
בשבילנו, הכוונה בכנות זה, אם אתה נותן לי 5 פאונד, אני מחזירה לך 5 פאונד. זה נעשה, נגמר, זה כנה. .הכל כלכך מלאכותי, בגלל זה, אנו לעולם לא יכולים להיות מרוצים. אפילו אם אנחנו נקבל עשר אחוז יותר תגמול או עשרים אחוז יותר שכר. אתם לא הולכים להיות מאושרים. קבלו את זה. דברים חומריים
לא מעניקים לנו אושר, לעולם לא. אבל, אני לא אומרת שאנחנו לא זקוקים לדברים חומריים. אנחנו צריכים דברים חומריים .אבל, חומר זה משהו כמו כוס, שמכילה בתוכה את הנקטר. אם אתה צמא, אתה לא יכול לקחת אותו מתוך כוס ריקה, כל דבר זו יכולה להיות כוס מזהב. מה זה משנה, מה ההבדל בשבילך?
אתה חייב משהו כדי להרוות את הצמא, והצמא הזו, אלא אם כן ועד שהיא לא רוויה, אתה לא תהיה שמח. ומה היא הצמא הזאת? הצמא היא: שאתה עדיין לא יודע את עצמך. זו צמא מאוד לא מודעת, זה מגיע -אתה לא יודע מה אתה מחפש, אתה לא יודע למה אתה לא מרוצה אתה לא יודע מה אתה רוצה.
זה הלא מודע שמתגלם, אבל הגיע הזמן שאתם צריכים לדעת מה אתם ומה התהילה שלכם, מה הגדולה שלכם, מה הכוחות שלכם.
הם כולם מובנים בתוככם כל הימים הללו שאתם גדלתם והתפתחתם, בתהליך האבולוציוני. כל הדברים האלו נבנו בתוככם, כמו שמוצג כאן. הם כולם שם. למעשה, אני רק מזרזת, אפשר לומר. פשוט נר, אשר מואר, והנר הזה, כשהוא נוגע בנר אחר שמוכן, ההוא גם נאור. כלומר, תוכלו לתת לזה שם מדעי גדול
כזה או אחר, אישיות טעונה, או משהו אחר, אני לא מבינה, זה פשוט מאוד בשבילי. כולכם מוכנים לזה אני פשוט נוגעת בכם ואתם נאורים ומקבלים את האור וכאשר אתם נוגעים במישהו, גם אותו בנאדם מואר.
כעת אתם תוכלו לומר "אמא, איך זה יכול להיות פשוט כלכך?" הרבה אנשים אומרים לי "אמא, את פשוטה מדי, איך זה יתכן?" אני לא מבינה, מה צריך להיות לי, שתי קרניים או משהו, כדי לעשות את זה מסובך. כל מה שחי הוא דבר פשוט ביותר. זה הסימן של חיים. ראיתם את הפרח? כמה שזה פשוט,
לגדל פרח. זה פשוט עובד. פשוט לוקחים כמה זרעים, שותלים אותם ומקבלים את הצמחים. כמה שזה פשוט! האם אנחנו חושבים לפעמים, איך זה בכלל עובד? נראה מאוד מסובך אם מתחילים לחשוב על זה. אתם תשתגעו אם תתחילו לנתח את זה. אבל זה פשוט כלכך.
באותו אופן, גם ההתרחשות הזאת היא משהו פשוט מאוד. זה נקרא סהג’ה. יש לזה שתי משמעויות. סהג’ה אומר פשוט וגם משמעותו זה הדבר שנולד איתכם …סהג’ה זה דבר פשוט, בגלל שזה נולד איתכם. אני מתכוונת, האף שלכם, נולד איתכם, בסדר, זה דבר פשוט. אתם לא צריכים לעשות דבר,
ללחוץ עליו או בכל צורה לעשות משהו כדי לנשום. זה שם. באותה דרך, התהליך המובנה הזה הוא בתוככם. זה פשוט שם .בשבילי, זה פשוט לגמרי, וגם בשבילכם זה יהיה פשוט ברגע שתקבלו את זה. אז הטענה לגבי כך שזה מאוד פשוט, אני פשוט לא מבינה, בעצמי למה צריך להיות וויכוח? למשל,
אתם יכולים לאכול בצורה הזאת, למה שתשאלו "איך זה יכול להיות כלכך פשוט לאכול בצורה הזו?" זה כל-כך פשוט, בגלל שזה כל-כך חיוני, זה כל-כך חשוב. כל הדברים החיוניים הם פשוטים ונגישים בקלות, כמו הנשימה שלכם אם בשביל זה אתם צריכים לעשות משהו מיוחד, אז הנשימה הזאת לא אפשרית,
כמה אנשים הולכים לשרוד? עכשיו, הדבר הפשוט הזה, השיטה הפשוטה הזאת, זו השיטה של הכוח האלוהי הכל-חודר, רוח הקודש. אותו כוח אלוהי בכל זה, שאקטי, הכוח הקדמוני שגורם להכל לעבוד. האם אנחנו מבינים איך אותה שאקטי פועלת אחרת? האם אנחנו אי פעם מסתכלים כיצד פרח הופך להיות
פרי? מי עושה את זה? לא פרח אחד, בטח ראיתם מיליוני ומיליארדי אותם פרחים, נהפכים לפירות. ומי גורם לכך? אנחנו לעולם לא חושבים. אנחנו מקבלים את זה כמובן מאליו. כל הדברים החיים נעשים על ידי הכוח האלוהי הזה. בני אדם אינם יכולים לעשות משהו שהוא חי. מה שהם יכולים לעשות זה כל מה
שמת או ממית. כמו שביתות, זה דבר ממית. מה שאנחנו יכולים לעשות זה להכין משהו -שולחן, כסא, אם העץ מת הם לא עושים דבר מלבד עבודה מתה. והדבר הממית הזה שולט בנו, כי אנחנו מפתחים הרגלים. אנחנו מפתחים הרגלים, עם ההרגלים הללו, העניין הזה יושב לנו על הראש, והנשמה,
שהיא דבר תוסס, שהיא המקור, היא הדבר ששולט, נהפכת לרדומה, הכח הרדום הזה, אם איכשהו נהיה מואר, ותשומת הלב שלנו נהיית מוארת, תשומת הלב שלנו נאורה, אנו נהפכים להיות אדם שונה. אנחנו הופכים ליוגי. אנחנו נהיים בנאדם שמאוחד עם אלוהים. בשביל זה אתם לא חייבים ללבוש חליפות
מצחיקות. זה ממש לא משנה איזה סוג של חליפה אתם לובשים, זה לא משנה איך אתם מסרקים את השיער, או איזה סוג של אוכל אתם אוכלים. זה משהו כל-כך פנימי, אין לזה שום קשר לדברים החיצוניים האלו. כל המושגים שלנו, לגבי צדקה אפילו, לגבי להיות אדיבים כלפי אחרים וכל זה הם מאוד שטחיים.
כאשר אתם נעשים להיות זה, כשאתם הופכים לחמלה, כשאתם הופכים לאהבה אז אינכם צריכים לומר לעצמכם דבר. אתם לא צריכים להתווכח עם זה, אתם פשוט נהיים, זה פשוט זורם, החמלה זורמת, זה פועל. אתם לא צריכים להוציא את זה בוויכוח, אתם לא צריכים לומר לעצמכם "אני צריך להיות רחום,
אני צריך להיות אדיב", אתם פשוט נהיים.
הייתי באיטליה והיו שם שלושה-ארבעה אנשים שהתעיניינו בסהג’ה יוגים, אבל הם אמרו "אנחנו לא רוצים להצתרף לסהג’ה יוגה." שאלתי למה? "בגלל שהם לא מעשנים." אמרתי "אני לעולם לא אמרתי להם לא לעשן. תשאלו אותם" אמרתי, "אף פעם לא אמרתי להם אל תעשנו. פשוט תשאלו אותם,
האם אתם מעשנים או שויתרתם על עישון או ש.. אמא שלכם הכריחה אתכם לא לעשן?" הם אמרו "שום דבר מזה. היינו מעשנים בלוקים של סיגריות, היינו שותים, היינו מכורים לסמים .אבל משהו קרה לנו, פשוט וויתרנו, אנחנו לא יודעים איך. כל-כך פשוט". אמא אף פעם לא אמרה לנו. פשוט נהיינו כאלה.
מה יש לומר? אני מתכוונת, ברגע שמצאתם את זה, ברגע שאתם רואים את האור, אתם לא מודאגים נניח שאתם רואים כאן חבל, אתם עלולים לחשוב שזה נחש ולהבהל… כיוון שאין אור ואינכם יכולים לראות. ייתכן שאתם מועדים ומבולבלים, כל הבית יכול להיות הפוך אבל ברגע שהאור נדלק אתם אומרים
"אה! זה חבל." בסדר. אז כל הפחדים נעלמים כיוון שראיתם אותו. כל הלחץ נעלם. כל העכבות של זה נושרים גם. כל מה שלא נורמלי, פשוט נושר, ואתם נהיים בנאדם נורמלי לחלוטין. בנאדם נורמלי לגמרי. זה מה שאתם צריכים להפוך להיות. אמנם זה הרבה, הרבה יותר מכך. זה לא רק שאתם מקבלים את
הבריאות הפיזית שלכם, הרבה אנשים נרפאו. בוודאי סיפרו לכם שסרטן נרפא. אכן, הסרטן נרפא. הרבה מחלות נרפאו. מקרים נפשיים נרפאו. אם הלכתם לגורויים נוראיים, אתם נרפאים. כל הדברים שאלו קורים, אבל זה לא הסוף של זה, זה רק החלק הגואל של זה. החלק הגואל, זה שאתם משוחררים מכל
אותם בעיות פיזיות, נפשיות ורגשיות, אבל חלק נוסף של זה הוא שאתם בעצמכם מקבלים את הכוח אתם נהיים לנביאים. "אנשי האלוהים יהפכו לאלוהים." זה מה שאמר המשורר הגדול שלכם ויליאם בלייק. "אנשי האלוהים יהפכו לנביאים ויהיה להם את הכח להפוך אחרים לנביאים." זה הסימן. הוא נתן לכם
את הסימן. אתם הופכים לנביאים -זה אומר שאתם מקבלים את הכוח לעשות את כל זה, בעצמכם. כל אינדיבידואל יכול לעשות זאת. אפילו ילדים קטנים יכולים. אפילו אולימפיה הקטנה יכולה לעשות את זה. כאשר אתם הופכים להיות הנביא, אתם גם יודעים הכל לגבי זה: מה אתם עושים כיצד אתם צריכים
לעשות את זה, איך להעיר את הקונדליני, איך לחצות את המרכזים השונים אשר חולים, איך לשמור על זה שם. אתם נהיים לחלוטין מומחים. עכשיו הנביאים היו ניתן לומר, כמו שוויליאם בלייק היה נביא, בסדר, הוא היה חוזה. הוא ראה את העתיד הזה; הוא ציין את כל מה שהולך לקרות עם סהג’ה יוגה,
אין ספק אני לא יודעת כמה מודעים לכך. רבים חשבו שהוא היה משוגע. הם לא האמינו לו כשהוא דיבר על כל הדברים שאלו שירושלים הולכת להיות מוקמת בארץ רעות של אנגליה, אף אחד לא יכל להאמין, הם אמרו "הוא בטח מטורף." .אבל, הגיע הזמן. ירושלים צריכה להיות מוקמת. יש משהו מיוחד לגבי
אנגליה, והוא ראה את זה לפני מאה שנים, בבירור את התמונה המלאה. אבל אף אחד לא הבין אותו. הוא היה נביא, אף אחד לא הבין אותו, את מה שהוא אמר לאלו שהבינו גם היה סוג של עניין אקדמי בו, חלק אכן הרגישו שייתכן וישנה אמת מסויימת בכל מה שהוא אתר ותיאר.
אז אתם יותר מנביאים ע"י כך שאין לכם עניין בלראות את העתיד אבל אתם מגיעים להווה מה שהם תיארו, העתיד שלהם, ממנו הם לא נהנו, זה ההווה שלכם ושאתם הופכים להיות האדון בעצמכם. לכל אותם נביאים דגולים הייתה בעייה מאוד גדולה. שוחחתי לאחרונה עם שגריר, שהוא בנאדם מאוד מלומד
מהודו והוא אמר לי, שהבעיה הכי גדולה הייתה שעם הרציונל, עם ההסברים, כמה רחוק נוכל להגיע? נניח ואתם אומרים שיש את אותו כוח כל-חודר, הם אומרים "איך, איך נוכל להאמין לזה, כל סיפורים של פרה ותרנגול? תוכיח לנו את זה." על ידי טענות בטח לא תוכלו להוכיח את זה, אבל גם על ידי התנסות
גם לא תצליחו להוכיח, אז הם נהגו לוותר. כמו אדי שנקארצ’אריה, בנקודה בהוא הגיע אליה כשהוא כתב את ויווקה-צ’ודמאני, על כל אותם אנרגיות אלוהיות, ואז הוא וויתר והתחיל לתאר את האמא. הוא אמר "אני מוותר". זהו אומרים שהוא התרכך בראש, הוא לא יכל להמשיך עם הפילוסופיה שלו והתחיל
לשבח את האמא. אמר "מה קרה?" אותו הדבר התרחש עם התנ”ך, עם הקוראן, עם הכל, שאנשים חושבים: או שאתה הולך אחריהם, באמונה עיוורת, בלי להטיל ספק, פשוט מקבל כל מה שהם אומרים. להיות קנאים, להרוג אחד את השני, למות, זה בסדר. או אחרת, פשוט תוותר. אתה הופך לקומוניסט,
אין אלוהים אם אתם צריכים שהמוח שלכם יחיה, אתם צריכים לוותר על כל הדתות האלו, אתם צריכים לומר "הכל שטויות." הנצרות חסרת תקווה בגלל כל הכנסיות האלו, האיסלאם חסר תועלת בגלל הפנאטיזם, זה בגלל משהו אחר, הינדואיזם זה עוד שטות. כי ברמה הזאת זה נראה כך, בנקודה הזאת
זה מופיע ככה. אין לזה משמעות, זה שטותי. את האמונה העיוורת הזו, אנשים אינם יכולית לקבל המדענים אומרים "מה זו האמונה העיוורת הזאת? הלכנו לירח; זה בדיוק אותו הדבר. מה יש שם? הלכנו לירח ולא ראינו את אלוהים. איך אתם מדברים על אלוהים? איך נוכל להאמין שאלוהים קיים?" אבל עלינו
עכשיו להוכיח את קיומו של אלוהים. אנו צריכים להוכיח את קיומו של הכוח הכל-חודר הזה .עלינו להוכיח את הקיום של הרוח בתוככם. זה נועד להיות מוכח. זה נועד להיות מומחש. אז הטיעונים יפסקו. עם טיעונים, לא ניתן להשיג את זה. דרך אמונה עיוורת, לא ניתן להשיג את זה, רציונאליות לא תגיע לשם.
גם הידבקות רגשית לא תיקח אתכם לשם. זה המימוש, זו ההתרחשות, מה שבאמת הופך אתכם לזה… המציאות שהיא למעשה מתבטאת בתוך מערכת העצבים המרכזית שלכם. זה מה שהולך לשכנע. אמנם זה לא למטרת שכנוע, לדוגמה, אם אתם לא משוכנעים, אלוהים לא מעוניין. כמו שאותם אנשים
אמרו "אמא על ידי הדבקת כרזות שהאנשים האלו ידעו לגבייך, שאת נמצאת שם." אמרתי "זה הכל, זה הכל. ." אמרתם להם "העברתם את המסר. עכשיו אם הם יגיעו, יפה וטוב." זה התפקיד שלנו, ליידע. אם הם יגיעו, יקבלו את ההגשמה העצמית שלהם, טוב ויפה. אם הם יבססו את עצמם, אפילו טוב יותר.
נעבוד קשה בשביל זה, אבל לא נוכל להכריח את זה לקרות. לא נוכל להכריח את זה, לא נוכל להשתמש בדרכים מלאכותיות כדי להרשים אתכם, כמו שלא נוכל לקיים קרקס בנושא. אתם צריכים שתיהיה לכם רגישות משלכם כדי להבין את החשיבות, והאינטלקט הטהור האישי שלכם חייב לומר לכם שזה
הדבר. אחרת, לא נוכל ליפול לרגליכם ולומר "או, בבקשה…" לא נוכל להתחנן. כמו שלא נוכל לחצות את החופש שלכם שניתן לכם. זה בחופש של עצמכם, זה בתהילה שלכם שעליכם לעלות, כיוון שאתם ההתגלמות, אתם ההתגלמות של הבריאה הזאת. אף אחד לא יכול להכריח אתכם לעשות את זה.
אם אתם רוצים ללכת לגיהנום, בסדר, קחו שתי קפיצות ריצה ואתם יכולים לרדת. אם אתם רוצים ללכת לגן עדן, גם זה אפשרי. אז הזמן שאנחנו כאן, אנחנו לא מבינים עד כמה הוא מסוכן, עד כמה הוא חיוני והזמנים החשובים ביותר, שלהם חיכינו, הרגע החשוב ביותר החיי הבריאה, הוא היום, כאשר האנשים
מחפשים וסהג’ה יוגה מופגנת בקנה מידה המוני זהו דבר כל-כך ממוזל, כי אתם שמחפשים דורות, התאספתם כאן, ושסהג’ה יוגה הגיע אליכם כברכה אלוהית, כיוון שאלוהים בעצמו משתוקק להתגלות. אבל אנשים שמגיעים אלי הם ברמות שונות. חלקם ברמה בינונית, חלקם ברמה בסיסית לגמרי. אלה
שהם ברמה בסיסית לגמרי יגידו "אמא, מה עם העבודה שלי? הגשתי בקשה לזה, אולי משהו מעט יותר טוב עכשיו." או שאנשים מסויימים יגידו "אמא אני לא חולה… טוב, זה וזה." סדר גמור, גם זה אפשרי אבל, אלה שהם באיכות גבוהה, כל מה שיכולה להיות הבעיה שלהם, כל החטאים, אפשר לומר
שהם ביצעו, הכל נסלח לחלוטין, תאמינו לי. לא להרגיש אשמים בכלל. בסהג’ה יוגה, המנטרה הראשונה שבנאדם צריך להגיד "אמא אני לא אשם" שלושה פעמים, לפחות. אז, כל אחד צריך להבין שאתם מוכנים לזה, אתם מהוללים לזה, ועליכם לקבל את זה. אין לכם צורך לומר "מה עשיתי, יש לי כל-כך הרבה
טעויות על החשבון." שום דבר מהסוג הזה .אני פה כמו בנקאית, עליי לפדות את הצ’קים שלכם ואתם תקבלו את זה, אין ספק, אתם לא יודעים כמה כסף יש לכם בחשבון, נכון? אני יודעת את זה , אז אתם אל תשפטו את עצמכם. תשאירו לי את זה. זה השיפוט שלי. ואז כשזה קורה, אם יש לכם אינטליגנציה
טהורה, אתם תבינו שזה מה שזה. ועליכם להתבסס עם זה כמובן שלא תוכלו לשלם על זה, אני מתכוונת זה רעיונות מגוככים: "אנחנו יכולים לשלם על זה. כמה אנחנו צריכים לשבת? צריך להיות ארגון." אין לנו ארגון, אתם יודעים את זה טוב מאוד. אנחנו לא יכולים לארגן את אלוהים. לא מסוגלים לארגן
את הדברים האלו. אין לנו אפילו חברות, שום דבר מהסוג הזה. כמובן שאנחנו שומרים את הרשימה שלכם, כדי לעדכן אתכם אם יש תוכנית, זה דבר שונה. יותר מכך, בסהג’ה יוגה כולם לא נחשפים לדבר המלא, לא נחשפים. ראשית הם מקבלים את ההגשמה העצמית שלהם, אז הם נשקלים,
כמה רחוק הם הגיעו. לאחר מכן בהדרגה, כשהם גדלים, הם מקבלים אמיתות גבוהות יותר. כיוון שלעיתים הם יכולים להיות בהלם, זה לא קל לשאת את האמת, לפעמים זה מאוד קשה. למשל, פעם אמרתי להם, שאין שום הבדל בין מה שישו לימד לבין מה שקרישנה אמר. להפך, קרישנה אמר שאתם בלתי
ניתנים להשמדה, הרוח לא ניתנת להשמדה, בשום דרך, זה הוכח על ידי ישו. כל האינדואיסטים עמדו להרוג אותי, הם לא יכלו לשאת את זה. אבל, אם אני אגיד משהו על קרישנה, כל הנוצרים יהיו שם כדי להעביר עליי ביקורת, לכן זו בעיה גדולה. אתם מבינים, אם אתם מדברים איתם על קרישנה, הנוצרים לא
אוהבים את זה; אם אתם מדברים על ישו, ההינדואיסטים לא אוהבים את זה; אם תדברו על סיקהיזם, המוסלמים לא אוהבים את זה; ואם תדברו על מוחמד סהיב, הסיקהים לא אוהבים את זה. אני לא פה כדי לרצות אף אחד. אני פה כדי לומר לכם את האמת עליהם, שהם כולם אחד.
וכמו אנשים טיפשים ואידיוטים, אתם נלחמים אחד בשני. אין שום הבדל ביניהם, הם אחד, לגמרי אחד. כזו הרמוניה וכזו הבנה קיימת ביניהם, שלא ניתן להפריד אותם. הם כל-כך מאוחדים אחד עם השני, כמו האור ירח עם הירח או האור שמש עם השמש. זו הבורות שלנו בלבד שיוצרת כזאת טענה נגדם,
את זה אתם תבינו בסהג’ה יוגה עצמה, זה יוכח על ידי ההמשכיות של התודעה שלכם, דרך אנרגיית הקונדליני שלכם זה יוכח, שמה שאני אומרת יוכח מדעית. כיוון שהקונדליני, כשהיא עולה ועוצרת, תהיו חייבים לוותר על הרעיונות המיתיים שלכם, אחרת היא לא תעלה. אתם, בעצמכם תלמדו בהדרגה
שמה שאני אומרת זו האמת. מה שאני אומרת על מוחמד סהיב זו האמת, ואתם תלמדו את זה. חווינו מספיק מלחמות, חווינו מספיק שטויות… תראו מה שקורה עכשיו זה הישראלים הורגים אש"ף וכל זה. נראה לכם שעל ידי ההרג שלהם הם יגיעו לאלוהים? הרעיונות השגויים שללו, חייבים ללכת, עלינו להפוך
להיות אנשים אוניברסליים, להפוך להיות. אתם נהיים כאלה. גם אם מישהו מוסלמי או הינדואיסט או נוצרי או כל דבר, כאשר אתם נהיים אוניברסליים, אתם יכולים להרגיש איפה הבנאדם נמצא, על האצבעות שלכם. ישו אמר "הידיים שלכם ידברו, הידיים שלכם ידברו", אין לנו צורך לאתגר את כתבי הקודש…
עלינו לראות את האור הפנימי, בכל מה שמתואר. מה שמפריד אותנו, זה למעשה הגורם המאחד. קיים גיוון אחדות כל-כך יפה בתוכינו, אמנם ניתן לראות את זה דרך העליה של אנרגיית הקונדליני, אין דרך אחרת. כיוון שכשהקונדליני עולה, קורת ההתמזגות, .ואתם מתחילים לראות את זה כחוויה ממשית.
אני מקווה שהבנתם את מה שאמרתי. אמנם, הטענות לא הולכות להעניק לכם הגשמה עצמית – זה צריך להתרחש. זה לא משנה, אתה יכול להיות יורש העצר, או שאתה יכול להיות המלך, או שאתה יכול להיות כל דבר אחר, אין שום הבדל. זו ההתרחשות האינדיבידואלית שלך שצריכה לקרות.
זו האמא האינדיבידואלית בתוככם, זו הרוח, שאני מדברת עליה. על ידי טקסים בלבד לא תוכלו להגיע לאלוהים, עליכם להיות מחוברים לאלוהים. לכל האנשים בעולם, מי שמבין ומי שחושב שזה חשוב לדעת שחייבת להיות אמת, שאותה אנחנו יכולים לממש. זה הובטח בכל הדתות ובכל כתבי הקודש, וזה צריך
לקרות. יברך אותכם אלוהים. הייתי שמחה לשמוע מכם כמה שאלות, אם זה אפשרי, אנסה לענות עליהם. אנא תשאלו אותי שאלות, זה יהיה רעיון טוב. שוב, אני מתנצלת על זה שהגעתי באיחור, אבל זה הדרך הפקוקה. כן בבקשה? "את משווה את היוגה שלך עם האטחה יוגה וראג’ה יוגה?" ההו! אני אספר
לך על זה. זו שאלה טובה מאוד. זה בעניין האטחה יוגה וראטג’ה יוגה. עכשיו, האטחה יוגה המודרנית היא משהו, אני פשוט לא מבינה "אבל פטנג’אלי שסטרה, זה שכתב האטחה, ש “הא” ו”טחה” זה שום דבר, אבל יש לכם את שני הנאדיס (ערוצים) האלו שזה בטח מה שתיארו לכם. וישנם אשטנגות,
מה שאומר שיש שמונה היבטים של האטחה יוגה, על פי פטנג’אלי שכתב את זה. הכי חשוב, קדמוני וראשון, הוא אישוורה פראנידחאנה, שפירושו לבסס את אלוהים בתוכך. עכשיו בתרגילים האקרובטיים שאנחנו עושים, אין לנו שום זכר לאלוהים, אף פעם לא מדברים על זה. שוכחים, שוכחים על אלוהים,
אתם צריכים רק להרזות, זה הכל. כיוון שכולם רוצים להיות שחקנים ושחקניות, אתם מבינים. הם לא רוצים להיות יוגים, זה סגנון שונה של הדברים. זה היה אישוורה פראנידחאנה, תחילה עליכם לקבל את ההגשמה העצמית שלכם. אחד מתוך השמונה האלה, זה יאמה ניאמה. בניאמה ישנו רק תרגיל פיזי אחד,
וגם הוא, תלוי בכך היכן נמצאת הקונדליני. גם אנחנו עושים האטחה יוגה בדרך מסויימת. נניח שהקונדליני נעצרת במרכז מסויים עקב בעיה פיזית, אנחנו עושים מעט אסאנות שנדרשות או תרגילים כלשהם, כדי לעשות את זה, אבל זה דבר שונה לחלוטין. ההאטחה יוגה המודרנית זה ככה. נניח שאני צריכה
להגיע מלונדון לברמינגהם, בסדר אני לא מניעה את האוטו, שום דבר, אבל אני מסובבת את זה ימינה ושמאלה, בזמן שאני עומדת שם, סטאטית, אתם מבינים, ואני חושבת שהגעתי לבירמינגהם. רק יש לי את המפה, אני אלך ימינה, שמאלה, כזה דבר או שאפילו אנלוגיה גרועה יותר אתן לכם, זה כמו לקחת
את כל התרופות ביחד בלי לדעת איזו מחלה יש לכם, זה מאוד חסר הבחנה. לאף אחד מאותם מורים לא הייתה הגשמה עצמית – כיצד הם יבינו את החשיבות של האטחה יוגה אני לא מבינה. בהודו, גורו זה בנאדם שהנשמה שלו מוגשמת. הוא יכול להיות מוסלמי, הוא יכול להיות הינדואיסט או כל דבר אחר,
אבל, הוא צריך להיות בעל הגשמה עצמית להתחלה. בראמין זו נשמה מוגשמת. בימינו בראמינים יכולים להיות גם טבחים. לכן, כל הרעיון הוא כל-כך שטחי, ההאטחה יוגה כיום ואז ראג’ה יוגה היא, עכשיו אתם מבינים שהאטחה יוגה היא דבר… מההתחלה האטחה יוגה מתחילה עם סהג’ה יוגה, היכן שזה
מבוסס אבל האטחה יוגה היא דבר משני. איפה שאנחנו צריכים, אנחנו משתמשים בזה. איפה שאנחנו צריכים, חלק מזה, אנו משתמשים בזה. החלק השני הוא ראג’ה יוגה. ראג’ה יוגה היא עוד תפיסה שגויה שיש לאנשים. כאשר הקונדליני עולה אתם מבינים, אתם צריכים לראות את זה בתור תקרית עצומה
שמתרחשת שהקונדליני עולה מזה למעלה. זה לא עבודה של כוח המשיכה, זה עולה למעלה. אז כדי שזה יקרה, חייבת להיות התרחשות שקורה. לדוגמה, כשזה עולה, לפתע אתם רואים שזה חוצה את המרכז השני, זה נכנס לסוג של התרחבות, אז הקונדליני לא יורדת. זה נקרא בנדהס. הבנדהס האלו, אתם
רואים ההתרחבות אפשר לומר, הסגירה של זה, ואז היא עולה גבוה יותר, ומתחילה לסגור את אלו. זה מגיע לצ’אקרת הווישודהי, שם כל האנרגיה נכנסת לפעולה… מה שקורה זה קצ’ארי, את קצה הלשון מעט תשימו כאן. אמנם אתם לא תרגישו דבר, זה כל-כך מהיר. זה מהיר כל-כך שלא תרגישו את זה.
אני מתכוונת שלא אוכל אפילו לתת השוואה אחרת כמו זו, אפילו אם תגידו "קונקורד" אתם מרגישים משהו לגבי זה, אבל נניח שיש לכם מטוס שאתם פשוט יושבים בתוכו והגעתם, בחלקיק שניה הקונדליני יכולה פשוט לנתר. אבל אתם לא מרגישים דבר מכל זה, כמו שכדור הארץ כל-כך גדול, אבל אתם לא
רואים שהוא עגול ,ההיקף, ביחס לדברים שאתם רואים, הוא קטן כל-כך, שאתם לא מבחינים בהתעגלות. באותו אופן, סהג’ה יוגה היא שיטה מהירה כל-כך להעלאת אנרגיית הקונדליני, כלומר אין שיטה אחרת אבל סהג’ה יוגה כיום, אני צריכה לומר, כל -כך מהירה שאתם לא מרגישים דבר, אבל מתרחשת.
גם העיניים שלכם מתרחבות. אבל ראיתי את האנשים המשוגעים האלו שנקראים ראג’ה יוגים, הם שמים אטרופין בעיניהם להרחבת האישונים, כיוון שנאמר שהעיניים צריכות להיות מורחבות, הם חתכו את לשונותיהם ודחפו אותם אחורה. היה אחד באמריקה שנהג לחתוך לשונות של אנשים שהיו
מכשכשים בלשונותיהם, יש אפילו כיום אנשים שמושפעים שאותו גורו גדול, לשונותיהם עדיין מכשכשים כמו זה והם נהגו לדחוף אותם אחודה. האם אתם רוצים לומר שדרך כל הטריקים שאלו אתם תעלו את הקונדליני? חלק מחזיקים את הדבר שלהם, אין שום דבר לעשות. זה ספונטני, זה מתרחש ללא מאמץ
זה בדאגה האוהבת של אלוהים. למה אתם רוצים לשבור את הצוואר שלכם בשביל שום דבר בכלל? מה הצורך בכך? תחילה חשבתי, כמו ילדים אתם מבינים, כאשר הם רוצים להרשים את האמא במשהו, הם עושים את ההתפרצויות האלה, רק כדי למשוך את תשומת הלב של אמא. אבל כעת אני חושבת
שהם מאוד רציניים לגבי זה. זה מאוד מפתיע… אתם מגיעים למידה כזאת, זה פוגע בצ’אקרות שלכם, זה פוגע במיקום שלכם בסהג’ה יוגה, כסהג’ה יוגי טוב וסהג’ה יוגי רע. סהג’ה יוגי שמקבל את זה מהר, מייצב את עצמו שם, ושולט בזה הוא אדם שמתקדם מהר מאוד, ואדם שהרס את הצ’אקרות שלו
דורש הרבה תשומת לב או יעבור הרבה קשיים כדי לשפר אותם ולדאוג להם. אז כל הרעיונות האלו מתבהרים רק כאשר אתם מקבלים הגשמה עצמית. בסדר? "תודה." -יברך אותך אלוהים.
"-האם הבהגבאד גיטה או שמונת האשטנגות של פטנג’אלי יכולים לעזור" -מה זה? בהגבאד גיטה ומה? שמונה? לא. כיוון אלא אם כן ועד שאתה בעל הגשמה עצמית, אני אומרת, למשל עכשיו, זה ככה: לפני שאתה מניע את האוטו, תסובב את ההגה ימינה ושמאלה ואז תניע, האם זה יעזור לך להגיע
לברמינגהם? זה בזבוז. דבר ראשון, יתכן זה כבר שבר את הגלגלים שלך. אבל אין ממה לחשוש, אני חייבת לומר, אין מה לדאוג לגבי זה. בסדר? יברככם אלוהים, יברככם אלוהים. תראו, אני לא מאשימה אף אחד ולא מרגישה רע. אחרי הכל, אתם מחפשים את האמת, אתם יודעים, אתם מחפשים. כיצד תדעו?
כולכם מחפשים, כיצד תוכלו לדעת, האנשים האלו כותבים כל-כך הרבה ספרים, קל לכתוב כל ספר, הלא כן, בימינו, מה יש בזה? אם יש לכם כסף, אתם יכולים לכתוב כל דבר. תוכלו להוציא לאור כל דבר שבחרתם לכתוב, מה זה דורש כדי לכתוב? רק אני הבנאדם שלא כתב שום דבר עדיין. ישנם אנשים
שכותבים עליי ועל סהג’ה יוגה, זה עניין שונה, אני עדיין לא כתבתי דבר. ישו לא כתב כלום. קרישנה לא כתב דבר. ראמה לא כתב דבר. אמנם אני אצתרך לכתוב אני חושבת. כתבתי משהו ואנשים אמרו "זה עובר מעל הראש שלנו, אמא, איך שאנחנו קוראים את זה, אנו נעשים ללא מחשבות." מה לעשות.
בסדר. מה השאלה הבאה בבקשה? זו שאלה טובה מאוד, מה השאלה הבאה? עוד חמש דקות. כן?
"-האם אנחנו יכולים לשאול את אלוהים שאלה כאשר אנחנו נהיים מחוברים אליו .האם אנחנו…?"
-האם נוכל לשאול את אלוהים שאלה כאשר אנחנו מחוברים? "כן."
-כמובן! כמובן! עכשיו, אני אומר, בגלל שאתם מחוברים. אז תפנו את הידיים שלכם כלפי אלוהים ותגידו "האם יש אלוהים?" אם תשאלו כזאת שאלה, ויברציות עצומות יתחילו לזרום. לא רק זה, אם אתם רוצים לשאול נניח על אביכם, איך הוא? בהנחה שהוא לא נמצא אתם תרגישו חום איפשהו כאן.
אלו המרכזים שלו. מייד תדעו איזה מרכז נתפס ואם תדעו את הפענוח, ישר תבינו איזו בעיה יש לו. אתם תדעו לגבי כל אחד ככה, לא רק על אלוהים, לגבי עצמכם ולגבי אחרים. זה מה שזה – ההתהוות של התודעה הקולקטיבית. שאתם, הופכים ליצור אוניברסלי. "האם אנחנו נוכל לראות את אלוהים כפי
שאנחנו רואים אותך?"
-זה לא לראות את אלוהים, זו לא הנקודה היום. כיוון שלראות זה בכל מקרה לא להיות. אתה רואה את ההבדל? עכשיו אתה, מה שמך בבקשה? "-ביפין." -ביפין. עכשיו אתה מר ביפין, האם אתה יכול לראות את עצמך מר ביפין? עכשיו, כאשר אתה נהיית מר ביפין, אינך יכול לראות. כאשר אתה הופך להיות
חלק בלתי נפרד מאלוהים, אינך רואה דבר, אבל אתה יכול לפעול. לראות זה אומר להיות נפרד.
"-אז את מתכוונת לומר שאנחנו נהיים אחד עם אלוהים?" -כן, זו הנקודה. אתם נהיים אחד עם אלוהים, עם ההוויה הראשונית. אתם נהיים, אתם הופכים להיות הכוח שלו, אתם הופכים להיות הכלי שלו. כל עוד אתם לא מגיעים לדוגמות, כי אתם מבינים, יתכן שכבר קיימת מריבה בעניין, האם אתה הופך לכלי
שלו או שהוא הופך לכלי שלך, כל מה שאתם רואים, אז אני לא רוצה ליפול למלכודת הזו, אבל אני כן אגיד שאתם מתחילים להרגיש את הכוח. בוא נניח את הדברים במקום, אתם נהיים הרוח. בגלל זה , אתם יודעים, בודהה לעולם לא דיבר על אלוהים. הוא אמר "עדיף לא לדבר על אלוהים." כי אז יתחילו שאלות
נוספות. עדיף לומר להם אתם נהיים הרוח של עצמכם – זהו. קודם ניתן להם להיות הרוח ואז נדבר הלאה. שאלות נוספות בבקשה?
"-והאם את רואה רוחות?" –
את רואה רוחות. מה זה? רוחות? למה שתרצה לראות? הם קיימות, ללא ספק, אבל אין לנו שום דבר כלפיהם – הם עברו,הם תמו, הם עזבו. מה יש לנו לדאוג לגביהם? כמובן, אני מתכוונת הם שם, מה לעשות ישנם אנשים בעייתיים מאוד. היו לנו הרבה בעיות מהם. כל אותם גורויים משתמשים בהם, כל זה
נעשה. זה שם.
"-האם יש מה שנקרא…"
-רוחות טובות? "-כן."
-לא! לא! אנחנו לא צריכים לעשות איתם כלום. כיוון שעכשיו אתה בנאדם שחי בהווה. טובות או רעות, אין לנו צורך בשום דבר איתם. כיצד אתם תדעו מי טוב, מי רע? ברגע שתאפשרו לאדם טוב להכנס, אדם רע עלול לבוא. איך תדעו? אז עדיף שאף אחד מהם לא יגיע אליכם. טוב יותר להיות לבד בעניין זה.
בהדרגה אתם תדעו לגבי כל אלה ואתם תופתעו איך אתם יודעים, לשמור מרחק מהאנשים האלו.
"מה זה קונדליני?"
-הם לא אמרו לך? לא סיפרתם לו? "-הזכרנו את זה, אבל עדיף שאת תספרי בדיוק מה אתה אומר." "-האם זה סוג של אנרגיה?" -כן, נכון. זו אכן אנרגיה – זו האנרגיה של הרצון שלנו, שעדיין אינה התממשה. ומה זה אותו רצון בתוכינו שעדיין לא התממש? זה הרצון להפוך לאלוהי. כאשר האנרגיה הזאת באה
לידי ביטוי – בגלל זה קוראים לזה שייר- הרצון הזה בא לידי ביטוי. "
-שרי מטאג’י, את צריכה ליצור ולדמיין את האנרגיה הזאת? -האם צריך לדמיין וליצור את האנרגיה הזאת?"
-לא, לא, לא! זה קיים, זה שם. שום דבר לא דמיוני, דבר לא צריך להעשות על ידיכם. כל זה נמצא שם, בדיוק כמו התכלית בזרע, זה קיים שם. אתם לא צריכים, אין שום דבר אתם יודעים, דמיוני, כלום. זה באמת שם, אתם יכולים לראות את הפעימה. אתם יכולים לראות את זה פועם. אתם יכולים לראות את זה
עולה. אתם יכולים להרגיש את הפעימה בקודקוד הראש שלכם. אתם יכולים לראות את השבירה של זה, אתם יכולים לראות את משב הרוח הקר יוצא מראשכם, הטבילה האמיתית מתרחשת. כל זה שם, כל זה שם. אין שום צורך בדימיון בכלל. זו לא חשיבה, על ידי חשיבה אתם לא עושים זאת. אם תחשבו
נניח על זרע, שאדמיין עכשיו שהזרע הזה ינבוט, האם הוא ינבוט? לא, הוא צריך לנבוט. באותה צורה, זה צריך להתרחש. זה תהליך חי – כאשר אנחנו מבינים שיש לנו את הרצון להגשמה עצמית.
"-רכשנו את האמונה והבטחון, האם זה יבוא אלינו לבסוף?" -מה? "אם יש לנו את הרצון ואיננו מכירים בו, האם זה יבוא אלינו, בכל זאת?" -כה, טוב. אבל הרצון הזה בא לידי ביטוי רק על ידי הערת אנרגיית הקונדליני. הרצון הזה שם, כמובן, בלא מודע הוא נמצא… בהדרגה זה נהיה רצון מודע מאוד, ואז אתם
מחפשים, אתם רצים כלפי זה. אבל הוא בא לידי ביטוי רק כאשר, הקונדליני עולה ושוברת את אזור עצם המרפס שלכם, זהו. "-אבל איך אפשר ממש לגרות…" -מה לגרות? "-כיצד אחד יכול לדרבן את האנרגיה הזאת?" -זה.. היא פשוט מדורבנת. זה שם, אני חושבת משהו מיוחד לגבי. ואז, אתה נהיה אותו יצור
מיוחד. גם אתם יכולים לעשות את זה. זה שאלה של כמו שאמרתי לכם – אור דולק מדליק אור אחר. בסדר? באותה דרך…"
"-הוא אומר, את דיברת על האטחה יוגה כיוגה פיזית ועל ראג’ה יוגה כיוגה מנטאלית. תוכלי לדבר על התהליך של היוגה הזאת?"
-אה. לא,לא. אני לא אומרת שזה פיזי, אנחנו משתמשים בזה למטרות פיזיות. זה לא פיזי וגם לא מנטאלי. הראג’ה יוגה הזאת וכל הדברים האלה, הם חלק בלתי נפרד בתוך סהג’ה יוגה שהיא התרחשות ספונטנית בזה, הקונדליני שהיא כוח שיורי בתוכינו, כוח הרצון בתוכינו, מתירה את עצמה ומספר חוטים
ממנה מתחילים לעלות בצורת פעימות. אתם יכולים גם לראות את זה, את העליה. היא עולה למעלה, מאירה בהדרגה את המרכזים האלה ופותחת את המרכז האחרון, המרכז השביעי כאן, שעל ידי כך, הרוח, ששוכנת למעשה בליבכם מוארת, כיוון שמושב הרוח הוא מעל הראש שלכם. בסדר אין שאלות?
בסדר. אז כעת אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל את זה. מה אתם אומרים? רצוי לקבל את זה. בסדר. פשוט הניחו את הידיים שלכם ככה.